פאקורונה

14 אפר

 

נשבר הזין מקורונה אם להגיד את האמת. אני יודע, אנשים יצלבו אותי על זה. אנשים מתים, איך יכול להיות שנשבר לך הזין. אבל נשבר לי הזין. וזאת האמת שלי. ואנשים מתים כל הזמן.

נמאס לי מכל ההתעסקות הזאת. ומהפחד הזה של כולם. נמאס לי שכולם מחכים לראות את המלך בפריים טיים. משיח השקר. ״אוי, תפסיק להיות אנטי ביבי. הוא מנהל את המשבר בצורה כל כך טובה״. פאק ביבי. ופאק איך שהוא מנהל את המשבר. לא יודע אם אתם שמים לב אבל ביד אחת הוא עאלק מלטף אתכם עם ״ניהול המשבר״ וביד השניה הוא דוחף לכם את ליצמן, מירי רגב, אמיר אוחנה ולקינוח הוא מוסיף את רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ בממשלה של 36 שרים. 36 שרים. במשבר!!! ניהול משבר עאלק. ביבי עוזר לעצמו ולחברים שלו. נראה כמה כסף ישאר לעסקים הקטנים כשכל זה יגמר… הפאקר הזה לאט לאט הורג כאן כל חלקה טובה. ולא, אני לא מאשים את ביבי בקורונה. למרות שזו יכולה להיות אחלה תיאורית קונספירציה. אולי בעצם כן ביבי שתל את העטלף החולה בשוק הסיני כדי להימנע ממשפט? מעניין 🤔

נמאס לי מהנבואות של ״וואו, איך העולם ישתנה אחרי זה״. בולשיט. העולם לא ישתנה במילימטר. אפילו לא נשטוף ידיים יותר. תנו לי לבאס לכם את האופטימיות. בני האדם צפויים מידי. מתוכנתים. האהבה שלנו לכסף וצמיחה תחזיר אותנו מיד לפוזיציה שאנחנו כל כך אוהבים – פוזיציית האל. בני האדם חוזרים להרוס את העולם שניה אחרי שהם יוצאים מההסגר. והרבה יותר מהר כדי להשלים פערים.

נמאס לי מהתמונות של הפגישה שלכם בזום. ריבועים עם פרצופים בתוכם. וואו. איזה מגניב.

נמאס לי לחפש ביצים בסופר.

נמאס לי מזה שאני לא מזהה אנשים ברחוב. ״היי דויד, מה קורה? איך אתה מתמודד עם המצב?״. הבחור מזיז קצת את המסיכה ולא מבין מה אני רוצה ממנו. אני פונה לכיוון השני בבושת פנים…

שונא אלכוג׳ל. זה פשוט מגעיל.

נמאס לי ״מההנחיות החדשות״. מה לעזאזל ההנחיות החדשות?? אני מרגיש שאני חי את 1984. כנראה שככה זה מרגיש באיראן. ״היי חבר׳ה, נראה שאתם נהנים פה קצת יותר מידי. תעלו הביתה מיד״ 🔨😬

נמאס שלחיים אין קצוות ברורים. אני צריך להיות האבא המושלם והעובד המושלם. בו זמנית. בעולם הישן היית הולך לעבודה. עכשיו העבודה היא הבית והבית הוא עבודה. הכל מתערבב. אין קצה לאף אחד מהעולמות האלה. אתה מוצא את עצמך עושה את שניהם 24/7. בלי רגע אחד של מנוחה.

נמאס לי להתאמן במרפסת. לנסות לייצר אינטנסיטי של מרתון ב 12 מ״ר. מרגיש כמו בדירות לדוגמה של איקאה. היי, תראו כמה הצלחנו לדחוס בדירה של 20 מ״ר. מגניב לא? לא.

נמאס מכל הספאם בווטסאפ.

נמאס מכל הספאם.

נמאס מכל.

נמאס.

חג שמח ביצ׳ס. לימים ללא קורונה, בריאות לכולם ושלום עולמי.

 

 

קובי

28 ינו

 

אזהרה: זה פוסט קלישאתי ורגשני.

אני לא זוכר מוות של דמות ציבורית שהשפיעה עלי כל כך. אני זוכר את רבין, וקורט קוביין, דייוויד בואי וכריס קורנל. מעולם לא הרגשתי כל כך עצוב ממוות של מישהו שבכלל לא הכרתי אישית. אבל כל מי שכדורסל היה החיים שלו בעשורים האחרונים, בטוח מרגיש כאילו הוא הכיר את קובי.

אני בטוח שהעובדה שיש לי ילדים תורמת למה שאני מרגיש עכשיו. המחשבה עליו ועל הבת המתוקה שלו, מיד מקשרת את התחושות שלי לילדים שלי.

הבן שלי חזר מחוג כדורסל היום ומיד סיפר לי על קובי. הם עמדו דקת דומייה במרכז המגרש לזכרו. כל כך גדולה היתה ההשפעה שלו על המשחק. חבורת ילדים בכיתה א׳, שלא ראו אותו משחק, ובגדול לא ידעו מי הוא, עומדים דקת דומייה לזכרו.

המוות שלו גם יוצר איזה מזג קלישאתי משהו. בא לי לחבק את כל האנשים שאני אוהב. אתה מבין כמה הכל שביר. הבן אדם החזק הזה, שהרגיש לך שהוא תמיד באותו הגיל, שלא חשבת שאי פעם יכול לקרות לו משהו, מת. ואתה מבין שגם אתה, שחושב שהוא הכי חזק, ולא מזדקן, יכול ללכת בכזאת קלות. הכל רנדומלי לחלוטין. אנחנו רק איזה בורג קטן בתוך הכאוס הזה.

רגע לפני שהוא מת, לברון עקף אותו בטבלת הקלעים של כל הזמנים. הרשת חגגה את לברון אבל גם את הקריירה המופלאה של קובי. ורגע אחרי הוא מת. ואז אתה מתחיל לתהות האם אלוהים הוא במאי הוליוודי ועוד רגע הסרט הזה מועמד לאוסקר. וזה ידוע שאלוהים שיחק כדורסל.

ואלוהים, אם אתה כבר כותב תסריטים לסרטים, אתה בטוח עובד על סוף העולם. אז רגע לפני שסוף העולם מגיע בגלל שהחרבנו אותו עם כל הקידמה והזיהום תן לנו איזה ברוס וויליס כזה שמציל אותנו.

ואם אתה פוגש שם למעלה את קובי, תן לו כיף מכולנו כאן למטה. תגיד לו תודה על כל מה שהוא נתן למשחק היפה הזה. תגיד לבת שלו שהיא בד אסית אמיתית ואין ספק שהיא היתה הופכת להיות אחת משחקניות הכדורסל הכי טובות אי פעם. אולי היא עוד תשחק עם מלאכיות אחרות.

מאוחר וצריך לסגור את הפוסט. ואין כמו כמה קלישאות לסיום. אנחנו כאן אורחים לרגע. בראייה קוסמית של הזמן, אנחנו כאן בערך לשניה. תזכרו את זה תמיד. או לשנייה. לכו לחבק מישהו.

 RIP Black Mamba

בחירות

8 אפר

(אם אתם לא שומעים את זה באוזניות בפול ווליום, אל תטרחו)

פרצופים של גברים בגיל העמידה מביטים אלי מכל שלט חוצות ופינת רחוב עם אותיות דפוס שקר-כלשהו שלא באמת אכפת להם ממני. או ממך. רק תשים איזה פתק. ושהפתק יהיה בצבע הנכון. בצבע שלהם. צבע הכסף. בצע הכסף.

 

ביבי ייבחר או לא ייבחר. לא יכול לשמוע על זה יותר. עוד SMS בחירות אחד ואני שובר את הטלפון. לא איכפת לי אם הימנים/שמאלנים/מרכזיים/ערבים נוהרים לקלפי. נמאס לי לקבל הודעות דרמטיות מראש הממשלה. ומי זה לעזאזל סמיון גרפמן?? והבחירות, פאק הבחירות האלה. הן בחירות זעם ותועבה. אין דין ואין דיין. אין בעד, יש רק נגד. הכל כחול. או לבן. או הכל בעצם אדום. קורא לנו להתעורר. כולם מכפישים את כולם. מלחמת גוג ומגוג. והאזרח הקטן מה הוא מבין מהחיים שלו. העיניים שלו מסומאות מפייק ניוז, ופחד והסטה. אז איזה בחירה יש לו לאזרח הקטן? די, נשבר הזין מהבחירות האלה.

 

האמת שאני גיבור גדול בכתב אבל גיבור קטן מאוד בחיי האמיתיים. אכפת לי. וכשאני רואה את ביבי מיד מתחילה לי בחילה כמו כל ישראלי בצד הטוב של המתרס. וכל מי שבצד השני הוא מיד בוגד. או הזוי. או שקרן. היום כבר זרקת עגבניות על מישהו? השתתפת בהפגנה על איכות הסביבה/טבעונות/המועמד לאירווזיון? או הנחת טפילין?

 

אז אני כבר לא בטוח באיזה צד של המתרס אני. כי כל הצדדיות הזאת השאירה אותי חד צדדי. או א-צדדי (יש מילה כזאת???). אבל מצד שני, בכל זאת צריך לבחור ולא הייתי רוצה לגדל את הילדים שלי במדינה שבה ביבי הוא המלך. והתרבות היא תרבות של תת – תת חינוך, עם תת תרבות שמטפחת תת אנשים.

 

ולא, אין משיח בין נביאי השקר האחרים. אך כהמשך ישיר לתרבות שנוצרה כאן, הבחירות הן בחירות נגד. נגד מי אתה. אז עם לא מעט קיא בפה אני הולך להצביע כחול לבן. רק בתקווה שבהזזת המלך, יצוצו כל מיני אנשים, טוענים לכתר, שעד עכשיו פחדו שהמלך יערוף את ראשם.

 

קצת מוזר לי שאף דמות בכירה בהייטק הישראלי (לא, נפטלי בנט הוא לא דמות בכירה בהייטק הישראלי) לא נכנסה לפוליטיקה בצורה רצינית. אם כבר רוטציות בראשות הממשלה, אני מכיר שניים מההייטק שהייתי נותן להם כבר היום לעשות רוטציה בראשות הממשלה. עם אפס ניסיון בפוליטיקה אבל עם המון ניסיון בבנייה אמיתית, חמלה ורגישות.

 

יש משהו בבחירות שתמיד מזכירים בו את הילדים. נראה לי שגם אני הזכרתי אותם כמה שורות למעלה. בבליל המחשבות שלי שאני פשוט מקיא על המקלדת, אני לא ממש זוכר מה היה שורה אחת קודם… אבל למה מזכירים רק ילדים? למה זה תמיד בשביל עתיד ילדינו? אני אמנם קצת זקן, אבל מה עם העתיד שלי??

 

מה שעצוב זה, שככל שאתה סוגר את עצמך בתוך בועה, ככה החיים שלך יותר טובים. (מי לעזאזל זה הסמיון הזה? ואיזה מין שם יש לו?? הוא לא יכל לקרוא לעצמו אורן חזן?)

 

אבל הבועתיות משקרת ומשכרת. כיף לא לדעת ולטמון את הראש בחול. מודה שחייתי ככה תקופה. אבל לא עוד. איכפת לי ואני הולך להצביע. ואני גם הולך להתנדב. ולעשות דברים טובים למען האנושות. וללכת להפגנות. טוב, אולי לא להפגנות. מאוד חם ודביק שם ומלא גברים שלא שמים דיאודורנט.

לכו לבחור ביצ׳ס. ביי

נ.ב. תודה לכל מי שכתב, החמיא וביקש שאכתוב שוב. לא מובן מאליו.

ראש השנה

9 ספט

 

לפעמים נראה לי שאנחנו שוכחים להעריך את הדברים הקטנים. אולי לא שוכחים. אולי פשוט אין לנו זמן. או שאולי אנחנו פשוט חייבים להיות עסוקים כל הזמן. מכורים כל כך לתזזיתיות של החיים. הטכנולוגיה רק פתחה לנו את הדלת לחיים שתמיד רצינו – תמיד מחוברים, מרגישים שרוצים אותנו, שאנחנו אהובים בכך שיש לנו עוד notification, ואנחנו יכולים להיות עם החבר הקטן והאהוב שלנו במקום להסתכל לאנשים בעיניים ולתקשר עם האנושות בשמנו האמיתי, מבלי לתקתק על המקשים. נראה שזה מה שתמיד רצינו. איך אחרת אפשר להסביר את ההתמסרות המוחלטת שלנו?

 

ועכשיו שגילינו שאפשר לחיות ככה, אנחנו רק רוצים ללכת עם זה עד הסוף. יש לי מה להגיד למי שיושב לידי. אבל הטלפון שלי ביד. נו מילא. כבר יותר קל לשלוח לה ווטסאפ. ככה גם אוכל להיות יותר אמיתי ולכתוב לה מה שבאמת רציתי. הרי אין לי אומץ להסתכל לה בעיניים ולהגיד לה שהיא מדהימה/מעצבנת/מוציאה אותי מדעתי/מרטיטה לי את הלב/מעמידה לי את הזין.

 

כל פעם שאני רואה אנשים הולכים ברחוב עם הראש למטה, מסתכלים בטלפון שלהם, בא לי להיכנס בהם בכוונה. תרים את ראש יא אידיוט. כמה מטומטמים אנשים יכולים להיות שהם לא מסתכלים לאן הם הולכים. נשאבים לתוך הווירטואלי, הדימיוני. או שהם סתם מנסים להיות פרודקטיביים בכל שנייה. איזה ביזבוז זמן זה פשוט ללכת ברחוב. למה שאני לא אשלח עוד אימייל/אענה לסלאק/אנקה את ההודעות בווטסאפ/אגלול עד אינסוף באינסטגרם. בנתיים, שיתפוצץ העולם. אני פשוט אלך לי עם הראש למטה. אתם פשוט תזוזו בסדר? לא בסדר! אתה מטומטם. ומאחרי החגים אני הולך להגיד לך את זה בפנים. מטומטם!

 

לוקח איזו פאוזה להסביר את עצמי. זה נשמע שאני מלא בזעם. האמת שאני לא. סתם פשוט קצת שונא את האנושות כרגע. מידי פעם יש לי מצבי רוח כאלה.

 

מתחילה לה עוד שנה וזה מין זמן סיכומים כזה. וגם לא כתבתי כבר מלא זמן. ואני כל כך אוהב לכתוב. כשהבן הבכור שלי נולד, התחלתי לכתוב לו ספר (ספר זה אולי קצת overrated. יותר יומן מספר…) שאני הולך לתת לו בגיל 18. ולא כתבתי לו כבר מלא זמן. זה משהו שאני הולך לשנות בשנה הזאת. כשפתחתי את הבלוג שלי, זה היה בעיקר עיסקי. היה לי סטארטאפ וראיתי את כל הפאקרס בוואלי, הסלבס של הסטארטאפים, כותבים בבלוגים שלהם ואלפי מעריצים מצייצים כל פוסט שלהם באדיקות. אז חשבתי לעצמי שבתור מנכ״ל של סטארטאפ וסלב wannabe, אני חייב בלוג. וכמובן שהבלוג חייב להיות באנגלית. אז כשהסטארטאפ היה בחיים עוד היתה לי מוטיבציה לכתוב כי חשבתי שככה אוכל להגיע למעמד יזם סלב שתמיד רציתי להגיע אליו. כמובן שלא הגעתי אליו. בטח אף פעם לא שמעתם את השם שלי. עוד אחד מהחלומות באספמיה שאתה מוכר לעצמך כשאתה מרים סטארטאפ. שמישהו בכלל סופר אותך.

 

בכל מקרה, מאז שהסטארטאפ שלי מת, הבלוג הזה עמד כפיל לבן במרחבי האינטרנט. תופס ביטים לתוכן באמת משמעותי.

 

בזמן הארוך האחרון החלטתי שאני חוזר לכתוב. ופאק עם האנגלית הזאת. אפילו העברתי את המבנה של האתר לכתיבה מימין לשמאל (הפוסטים באנגלית נראים עכשיו על הפנים…) או החיפוש אחרי הערכה ושיאהבו אותי כדי שאגיע למעמד היזם סלב שכל כך רציתי. בגיל 38 למדתי סוף סוף לקבל את עצמי כמו שאני. עם כל הפאקים, שיער השיבה ומצבי הרוח המשתנים. לפחות אין לי כרס.

 

אז אם הגעתם עד לכאן, הבנתם שמעכשיו אני הולך לכתוב פוסטים לא ברורים. בליל מחשבות שנזרק על הדף ללא שום מחשבה. צירוף של אותיות ומילים שמאפיינות את מה שאני מרגיש באותו רגע, ללא עכבות.

 

ערב ראש השנה 2018. שתהיה שנה שבה נעשה יותר את מה שאנחנו רוצים ולא מה שאחרים רוצים מאיתנו. שנה שבה נקבל את עצמנו כמו שאנחנו. שנהיה אמיתיים יותר עם עצמנו ועם אחרים. שנפסיק להסתתר מאחורי מסיכות ופילטרים. שנחייה יותר את הרגע. שנפסיק להתרפק על העבר או לחשוש מהעתיד.

 

שנה טובה ביצ׳ס 😘

My new post on Medium – "Stop Building New Features"

15 נוב

I decided to post my latest post on Medium. I wanted to try Medium and see what the hype is all about and verify that it can actually generate more traffic for the content I write. I'll share the results soon.

Here's a link to the post: https://medium.com/@gilsadis/stop-building-new-features-2b7da41f8710.

Would love to hear your thoughts.

The mistakes that killed my startup

28 אוג

Not too many times you hear about startup failures though most of them fail. Mine failed and I decided to enlist all the mistakes I made that led to my startup failure. It’s not easy to write such a post, but I think that we, in the startup/entrepreneurship industry, should embrace failure and learn from it.

So, here’s the list, in no particular order:

Money

  • Our first round of funding was a convertible note with impossible maturity date terms. Convertible note is a double edged sword. You should use it wisely and have a clear vision of what happens when maturity date comes knocking on your door.
  • Joined an accelerator program too soon. As a first time entrepreneur, your point of view about accelerators is shaped by what you hear in the media. And you usually read about Y Combinator, 500 startups and alikes. You end up believing accelerators are a magic pill for startups. If you don't have a prototype, not sure about the market you're in or still haven't talked to potential customers, most likely that an accelerator program won't help you.
  • Should have continued working at our day job until we get to a first version with some traction. Quitting your day job too soon lays a huge financial burden on your company and forces you to look for money and waste precious time. In the early days you should speak to your potential customers, not investors.
  • Focused too much on funding instead of acquiring customers.
  • Trying to raise money solely on vision can maybe lead to a pre-seed/seed round but not to an A round. We got addicted to the vision, we forgot about the numbers.
  • After we got funded, we didn't spend enough money. At some point this wasn't a mistake. But there were times that we should've pulled the marketing lever and didn't.
  • When we did spend money it was only on coding hands.
  • We incorporated way too soon. Incorporation comes with costs that you shouldn't have. Focus on your customers and the problem you're solving. Nothing else matters in the early days.
  • Not understanding the size of your market. And not just the total size of the market, that's an easy one, but the addressable market. How much money can your company make in a best/worst case scenario? You should answer this question regardless to investors because you need to know if your company is a fundable startup or a lifestyle business.

Product

  • We built too many features. We felt it made the product awesome. The truth was that it confused our customers. Focus is an important aspect of product management.
  • Being too much engineer-ish in our thinking. We were able to acquire a few customers pretty fast, but we were afraid to on board more customers because we felt the product is not ready yet. The truth was that the customers who already used the product were really happy with it. Don't wait for a perfect product in order to sell. Perfect will never happen.
  • Didn't invest enough in turning Licensario into a low/no touch sell. Every customer that wanted to start using Licensario took too many resources out of our already too busy engineers.
  • We fell in love in the core idea of Licensario and were afraid to change. With this much love to your baby, you sometimes can't see that he's really ugly and a plastic surgery is a must. Today.
  • Educating the market is an expensive and risky play. In the beginning you should fall into categories people know so it'll be easy for them to compare you to things they already know. We spent too much time educating, telling the world we're a completely new breed.
  • Not investing enough in ROI design. By ROI design I mean letting the user know exactly what he gets back if he'll use your product. Users don't have patience to fully understand and read how awesome your product is. You need to show them, not tell. The best thing you can do is show them the amount of money they save/gain by using your product.
  • We didn't charge most of our customers. For some reason we always felt that we shouldn't piss them off with charging them. At least until all of their feature requests are live. If you feel this way, that's a huge red flag. Either your product isn't providing enough value, and you're afraid that adding payments will make your customers leave, or you don't appreciate your product enough and how it solves the problem it intended to solve.
  • We outsourced some core features. Even though both Igor (my co-founder) and I are programmers, we wanted to move faster and we outsourced some parts of our product. It was a bad decision that cost us time and money. If you have to outsource, never never never outsource anything that's core to your business.
  • We didn't invest enough in analytics in the early days. You should know the KPIs (Key Performance Indicators) that matter to your business from the get-go and track them from the beginning.
  • We didn't fail fast enough. Each experiment we conducted took too much time.
  • We didn't experiment enough.

Marketing/Sales

  • We did only direct sales for too long.
  • We had the false thinking that to do marketing we need a huge budget. It took us too much time to understand that we can do awesome things without spending a dime (other than the time of our engineers).
  • Our messaging was too broad. At the beginning, we thought we should target the whole world. We were afraid that we'll miss a customer if our messaging won't be broad enough to catch everyone: SaaS/mobile/desktop/web/ROR/PHP/Pascal developers, executives, marketers… We wanted to catch them all. Guess what happened? We didn't catch anyone. Our bounce rate was so high that Google Analytics was too embarrassed to show it…
  • Not using social media as we should have. A lot of people will argue about the effectiveness of social media on B2B companies, but IMHO, social networks are free marketing and an awesome way to reach out to influencers in your space, and it's just foolishness not to use them. You just need to use them the right way.
  • We tried channels before we got to product/market fit. In the early days, founders should do sales. If you can't sell your product, no one will be able to.
  • Our sales model was too "enterprisy" on one hand and the price was too low on the other. It made no sense. The price of the sale and the sale cycle length must be aligned.

Team

  • Our first hire was an engineer. Again, too much focus on features instead of letting people know we exist.
  • We made compromises with our first hires because it was important for us to stay lean. Eventually, we had to let them go. If you can't afford good people, don't hire. It will cost you more to hire the wrong people.
  • We didn't split the equity equally between the founders.
  • We didn't sit in the same office. This led to poor communication between the team members. Sitting at the same office is not a must. You have great tools like Sqwiggle to help you manage remote work. But it was just not right for our team. You should know what’s best for your team and if you see that work just doesn’t get done when everyone works from home, stop that and see if an office works better.

Personal

The following personal mistakes didn’t necessarily bring to Licensario’s failure, but they are things that I feel I should’ve done better:

  • I should have worked less hours.
  • I should have slept more.
  • I should have said "no" much more.
  • I should have answered more questions on Quora, Tweet more, write more blogs and generally be a more social CEO.
  • I should have asked for help than going at it alone.
  • I should have started younger.

Even though I wish that this post will help entrepreneurs avoid these mistakes, I still believe that the only way to learn is by making mistakes. You have to get burned in order to know that there's fire out there.

And me? I hope to make a whole new set of mistakes :).

I’d love to hear what mistakes you’ve done along the way in the comments.

Thanks for reading and feel free to share.

Great Tips for Increasing Unproductivity

19 ספט

For the past month or so I was working with my awesome team on releasing a new product – Slik.IO (go try it. Now! Seriously!). It was a stressful month. A month I tried to get my productivity to the max. Most of the time it went pretty well. But some days, I just couldn't get shit done.

And then you come across yet another post about how to increase your productivity. Everyone is so damn productive and only you feel like your body weighs 50 tons, your mind can't even solve 1+1 and all you want to do is sleep. Are these people really that productive? I doubt it. They just seem like robots but I'm telling you a secret now. Hold on tight. They too have days that they just can't get shit done.

This post is for the human beings amongst us, that occasionally feel like even the simplest task seems like climbing the Everest. So when you're felling like that, I say take this feeling to the max and let go completely. Here are a few tips that will help you increase your unproductivity:

  1. When you feel that unproductivity arrives, fight it not my friend. On such days, unleash your worthless self and just be unproductive. The same tasks will be there tomorrow. With a fresher you to solve them.
  2.  Don't use time tracking tools. The one I don't use is Harvest.
  3. Multi task. Do as many tasks as you can. Simultaneously.
  4. Don't focus on important tasks in the morning.
  5. Don't focus at all. Think about the future, the past, your kids, your wife, your last vacation.
  6. Turn on notifications from all your electronic devices so they could comfortably distract you.
  7. Allow meetings to take forever. Convince everyone that Titanic encapsulates some meaningful insights about the business and that you must watch it all together, right now. On a second thought, convincing everyone to watch Titanic might result in everyone committing suicide. On a third thought, it might be a good exercise to test who's the weak link in your team. Fire all the team members that didn't commit suicide. You don't want to work with people that like this movie.
  8. Do more meetings.
  9. Get up late.
  10. Drink alcohol. A lot.
  11. If not alcohol, don't be tempted to drink water. Drink anything that can get you dehydrated. Or don't drink at all. It's a known fact that when you're dehydrated you do less.
  12. Don't exercise. They  say it makes you happier and more productive.
  13. Watch a lot of TV. Especially reality shows. It will get you addicted and ensure a long, unproductive period of time.
  14. Don't organize anything. Allow mess.
  15.  Don't stop hesitating.

And now, if you want to be productive read the following great posts about productivity. Believe me, they help a lot.

And some tips to make you happier (which eventually improve your productivity).

What about you? Any un/productivity tips I missed? Leave a comment and let's discuss.