ארכיון | אוקטובר, 2020

דיסטופיה

15 אוק

היי ילד, רוצה לראות תמונות של סבא וסבתא מפעם, כשהם היו צעירים?

הנה, זאת תמונה של סבא וסבתא בהופעה של פרל ג׳ם. מה זו הופעה אתה שואל? ולמה יש שם כל כך הרבה אנשים? זה איכס אתה אומר הא? כן, ילד. פעם היה דבר כזה, הופעה. היינו הולכים לאיצטדיון, המון אנשים. והיתה עולה לנגן קבוצת אנשים ומופיעה מול ההמון. מה זה לנגן? נכון, אתה לא יודע. פעם היו אנשים שקראו להם אמנים. והאנשים האלה יצרו יצירות שהעלו כל מיני רגשות אצל אנשים אחרים. ואנשים היו משלמים כסף כדי להקשיב, לראות ולחוות את היצירות האלה. זה מוזר אתה אומר? כן, כנראה.

היי, תמונה עם חברים שלנו. למה אנחנו נוגעים אחד בשני אתה שואל? אה, זה נקרא חיבוק. פעם אנשים שאהבו אחד את השני נגעו אחד בשני. הם היו נפגשים ולוחצים יד. וכשהם היו נפרדים הם היו מתחבקים. או כשמצטלמים כולם ביחד. איכס אתה אומר. נו טוב. אבל שתדע לך שאני מתגעגע ללחבק אנשים.

ולמה הם לא חובשים את ההתקן פנים שלהם? אה, נו פעם הממשלה לא התקינה כאלה לכל בני האדם. פעם יכולת ללכת ללא כיסוי. מה?? ונשמתם אוויר לא מסונן? איך חיית עד הגיל הזה סבא? שאלה טובה ילד.

וואו, תראה את זה. תראה איך אנחנו נהנים בתמונה הזאת. מה סבא, לא הגיעה משטרה כדי לוודא שאתם לא נהנים? לא ילד. זו היתה תקופה שהיה מותר להנות בה. אוי, משטרה עוברת ילד. תראה עצוב.

אוי ילד, נראה שההתקן שלך מצפצף. כנראה שעברנו את קו 500 המטרים מהבית. בוא נחזור. תלך לשחק עם החברים שלך. סבא, לחברים שלי יש גוף או שהם רק ראש? ואתה חושב שהם אמיתיים או רק דמויות בזום? שאלה טובה ילד. לפי מה שאני זוכר לרוב בני האדם יש גוף. אבל אני לא בטוח שלכולם יש ראש.

כל הדתות, אלוהים, קומוניזם, פאשיזם, דמוקרטיה, ליברליזם ושאר האגדות שבני האדם מספרים לעצמם לא התחילו ביום בהיר אחד. זה סיפור שאדם אחד סיפר לשני. וכך הלאה. שינוי קטן של העולם בכל פעם. ובסוף השינוי הוא כל כך קיצוני עד שבני האדם לא זוכרים מה קרה לפני כן. הרכבת כבר עזבה את התחנה. מוחמד כבר עלה לשמיים. ישו כבר נצלב. חווה טעמה מהתפוח. לוחות הברית כבר התקבלו ואי אפשר להחזיר אותם. האם אנחנו עדים לתחילת שינוי כזה? האם אנשים לא יזכרו מה קרה לפני? האם השינוי הזה שווה לנו בשביל ״הבריאות״? ומה עם הבריאות הנפשית? האם שווה לחיות עד 120 בסגר או עד 50 בחופש מוחלט? בכל יום, בכל דקה אני אבחר באפשרות השנייה it's better to burn out than to fade away.